לא רבים יודעים, אך ב-25 השנים לעידן המכוניות הצמיגים היו לבנים, בהתאם לצבע הטבעי של "השרף הלבן" - הוא הגומי ממנו עשויים צמיגי המכוניות. רק לאחר כמה עשרות שנים, כחלק ממאמצי הפיתוח של תעשיית הצמיגים, הוכנסו לתהליך הייצור מרכיבים נוספים שהפכו את התוצר לשחור שאנחנו מכירים היום. לא פחות מ-7,500 סוגי צמחים מייצרים גומי טבעי, אך הגומי שאנחנו מכירים מופק מעץ בשם 'הוואה ברזילאית' (Hevea brasiliens). בעבר ייצור הגומי נעשה בדרום אמריקה, מולדתו של 'עץ הגומי', והוא שימוש בעיקר למשחות ריפוי, פיסול ו... כדורי משחק. לאירופה, ששלטה מאות שנים בדרום אמריקה, נדרשו 250 שנה מאז שקולומבוס גילה לה את הגומי כדי להבין את הפוטנציאל האמיתי של "השרף הלבן" של האינדיאנים. עם השנים ועם הגידול העצום בשימושים עבר הייצור לדרום מזרח אסיה שמייצרת היום 90% מתפוקת הגומי העולמית - טבעי וסינטטי. גם באפריקה מתפתחת חקלאות גומי. יותר מ-50% מהתפוקה מיועדים לתעשיית הצמיגים, שמונה למעלה מ-150 יצרנים ברחבי תבל. ארבעת הצמיגים שנושאים "על גבם" את משקל הרכב, הכבודה והנוסעים - תוך כדי תנועה במהירויות משתנות, בלימה ותאוצה, סיבובים ותמרונים, מעבר על מהמורות ובאמפרים, במישור, במעלה ובמורד - הם מוצרים מתוחכמים שמייצגים ידע מדעי חדשני וטכנולוגיות מתקדמות. מפעלי ייצור לצמיגים מוגנים במערכות אבטחה שנועדו להגן על הנוסחאות המיוחדות וטכניקות הפיתוח והייצור. צמיג מודרני מערבב גומי טבעי וגומי סינטטי, פיח (שמביא עמו את הצבע), פוליאסטר וניילון, חוטי פלדה וכימיקלים שונים כגון דבק, שרף, גופרית ועוד. לגופרית מעמד חשוב בהיסטוריה של הצמיגים. צ'רלס גודייר, מייסד חברת הגומי Goodyear, השאיר בטעות כמות של גופרית בסביבת הניסויים שערך וגילה שהטעות פתרה את אחד החסמים הגדולים ביותר לשימוש בגומי - הפיכתו לדביק בתנאי חום. הומצא תהליך 'הגיפור' ששינה את פני תעשיית הגומי ותעשיית הרכב.
בעת רכישת צמיג חשוב להקפיד על 3 דברים יסודיים:
- איכות הצמיג ועמידה בתקנים בינלאומיים
- התאמת הצמיג לסוג הרכב ולדגם
- מערך מאוזן - כל הצמיגים באותו מצב תקין
