- אין כיסוי לנזקי מים ממקור פנימי
- אין כיסוי למעשי גנבה, פריצה ושוד או נסיון לבצעם
- אין כיסוי למעשה זדון

כללים אלו חלים במקרה של דירה ש"אינה תפוסה", דירה שהיתה פנויה למעלה משישים ימים רצופים, או שבפועל לא התגוררו בה באופן סדיר למעלה משישים ימים רצופים. לדוגמא, כאשר מבוטח נסע לחו"ל, או כאשר מבוטח לא מצליח להשכיר את דירתו וכד'.

ערך השוק של הדירה מתייחס בין השאר לערך המבנה, ערך הקרקע, המוניטין (היוקרה) של אזור המגורים, רווח הקבלן ועוד.
לעומת זאת, ערך הדירה לצרכי ביטוח מבנה מחושב עפ"י עלות ההקמה בלבד, שכן הקרקע כבר נמצאת בבעלות המבוטח ואינה דורשת רכישה מחודשת במקרה של קריסת הדירה.
ערך המבנה מחושב, אם כן, על ידי הכפלת עלות הבניה למ"ר בשטח הדירה והוא נועד לאפשר הקמת המבנה מחדש בקרות מקרה ביטוח, כל זאת בהתייחס לסטנדרט הבנייה.

בבתים משותפים ביכולת המבוטח לרכוש כיסוי בשם "ביטוח סכום נוסף": הרחבה (בתשלום) לדיירי בתים משותפים המעניקה פיצוי נוסף, בגובה סכום ביטוח המבנה. פיצוי זה הינו מעבר לפיצוי בגין הנזק שנגרם (כאשר הנזק מעל 70%) ממנו מקוזזת השתתפות עצמית הנקובה במפרט

ביטוח משכנתא

ביטוח תכולת הדירה כולל גם כיסוי מינימלי לתכשיטי וחפצי ערך עד מגבלת האחריות הקיימת בפוליסה והוא תקף רק בתוך הדירה.
מי שצריך כיסוי רחב יותר לתכשיטים, מצלמות וחפצי ערך מזה הקיים בהפוליסה התקנית - הכוללים גם נזק או אבידה מחוץ לבית, ואף בחו"ל - יכול לרכוש הרחבות במסגרת "כל הסיכונים" או "כל הסיכונים לחו"ל".
הרחבות אלה כרוכות בפרמייה נוספת ומותנות בהצגת הערכת שווי (או קבלת קנייה או חשבונית) כתנאי לכניסת הכיסוי לתוקף.

בפני חברת הביטוח עומדות שלוש דרכים אלטרנטיביות לפיצוי המבוטח בעת נזק: תשלום עבור הנזק, תיקון הנזק או החלפה.
הזכות לבחור את דרך הפיצוי שמורה בידי חברת הביטוח.

אחריות כלפי צד שלישי (צד ג') הינה הרחבה ללא תוספת פרמיה לכל מי שמבוטח בביטוח תכולה.
מקרה הביטוח הוא חבות המבוטח או בני משפחתו, לרבות עובדי משק ביתו, לשלם לצד שלישי בשל נזקי גוף או רכוש, על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש).

תשלום הנזק מוגבל עד לגבול האחריות המופיע בפוליסה. אם הנזק שנגרם לצד שלישי חורג מגבול אחריות זה, חברת הביטוח לא תישא ביתרת הסכום. בכל מקרה, תמורת פרמיה נוספת ניתן להגדיל את גבולות האחריות.

ביטוח חסר בתכולה הוא מצב בו המבוטח ביטח את רכושו בפחות משוויו הממשי. הדבר יכול לנבוע מסיבות שונות. לדוגמא; במכוון ע"י מבוטח שמנסה לחסוך בפרמיה, או שלא במכוון במקרה שהמבוטח אינו יודע להעריך את שוויו המדויק של הרכוש.
במצב זה, המבוטח לא יקבל פיצוי מחברת הביטוח בהתאם לנזק שנגרם אלא בשיעור יחסי בלבד, המשקף את היחס שבין ערך הרכוש שבוטח לבין שוויו הממשי.

דוגמא מספרית:
המבוטח ביטח את תכולתו ב-200,000 ש"ח כאשר התכולה שווה 400,000 ש"ח.
אם למבוטח יגרם נזק של 100,000 ש"ח הוא יקבל פיצוי של 50,000 ש"ח בלבד.