הרעיון של נסיעה שיתופית (Carpool) הוא ותיק. הוא נולד בתחילת שנות ה-40 של המאה העשרים בארה"ב, בזמן שאמריקה היתה מעורבת במלחמת העולם השנייה, וחיסכון בדלק היה צורך השעה. אנשים נסעו לעבודה יחד, במכונית אחת, וכך חסכו דלק עבור המאמץ המלחמתי. כולם נזכרו ברעיון של נסיעה שיתופית, בעת משבר הדלק העולמי הגדול של תחילת שנות ה-70, שנוצר אגב כתוצאה ממלחמת יום הכיפורים, כתגובה של ספקי הנפט הגדולים מהעולם הערבי לסיוע של ארה"ב לישראל בזמן המלחמה. בשיאה היוותה הנסיעה השיתופית בארה"ב למעלה מ-20% מהתנועה של רכבים פרטיים. עם הזמן, ועם ירידת מחירי הדלק, קארפול (נסיעה שיתופית) צנח אל מתחת ל-10%. כיום הרעיון חוזר לכותרות ולתודעה העולמית כחלק מן המאמץ הגלובלי להקטנת הנזק הסביבתי, שכלי התחבורה המזהמים הם מן הגורמים המרכזיים לו. בישראל הנושא עלה לראש סדר היום הציבורי עם הפעלת תוכנית 'נתיב פלוס' המעודדת נסיעה שיתופית.
אז מה זה Carpool?
על פניו, השם 'נסיעה שיתופית' מסביר את עצמו; נסיעה שיתופית היא נסיעה בה כמה אנשים חולקים את אותו כלי רכב בדרכם לעבודה וחזרה, בדרך כלל ליעד משותף או יעדים סמוכים זה לזה. החלוקה בנטל – מאמץ הנהיגה, עלויות הנסיעה, ובלאי הרכב – מתבצעת בשתי דרכים עיקריות: או באמצעות האיזון הטבעי, כאשר בכל פעם מישהו אחר מן החבורה נוהג ומסיע את האחרים ברכבו, או באמצעות החזרים כספיים בין השותפים לנסיעה.היתרונות של נסיעה שיתופית
אם בכל נסיעה שיתופית בהיקף מלא (נהג ועוד שלושה נוסעים) יש רק מכונית אחת שנוסעת במקום ארבע מכוניות, הרווח הוא ברור:- פחות עומס בכבישים
- פחות תחרות על מקומות חניה
- פחות צריכת דלק ובזבוז אנרגיה
- פחות זיהום אוויר
נסיעה שיתופית בעין החוק
למדינה יש עניין גדול לעודד נסיעה שיתופית, ולצורך כך נקבעו תקנות המסדירות את הנושא, במטרה להבטיח כי מקסימום אנשים יעברו לנסיעה שיתופית מבלי להפוך את הנושא למסחרי.- לכל בעל רכב מותר לבצע עד שתי נסיעות שיתופיות בלבד בכל יום – הכוונה ברורה לכך שהפתרון מיועד בראש ובראשונה לנסיעה לעבודה וחזרה.
- מותר להסיע עד ארבעה נוסעים (סה"כ עד חמישה אנשים ברכב), כאשר ההיסעים מתואמים ביניהם מראש.
- אסור לרכב בנסיעה שיתופית לאסוף נוסעים מזדמנים לאורך הדרך.
- הנהגוהנוסעיםמתחלקיםשווה בשווה בעלויותהנסיעה, כאשרהסכוםהמקסימאלייעמודעל 2 שקליםלכל ק"מ נסיעה.
